היום הראשון
לא ידעתי כי איבדתי אותם, שהסיוט החל. התעוררתי ושוב חיפשתי
אותם, כרגיל.
הם בודאי שוב נמצאים במקום אליו הולכות כל הגרביים, הם תמיד
נעלמים בזמן הכי לא מתאים.

עוד שעתיים ואני במסעדה, פגישה שנייה, יושב שם, מרגיש COOL
נראה COOL (ווש ווש,ווש ווש,ווש ווש),
יושב כך באמצע הלילה והכל כמובן לאחר שנהגתי כך כל הדרך והיא
שתקה ולא אמרה מילה,
חלק מהכיף - ממש מצחיק - פגישה שנייה סבבה.
להוריד אותן או לא?
אך אני אראה עד קצהו השני של השולחן?
אך אדע האם עולה חיוך על פניה למשמע הלוצתיי?
אך אדע מה אני מכניס לפי?
בוחר לבטל.

היום השני
נראה COOL, מרגיש COOL, לא אני לא ג'ורדי, אני לבן!
היום במשרד זורם טוב, הלקוחות רגילים לשוני הקיומי וכעת צצה לה
רק השאלה האם לבטל את ההצגה בערב? קבענו והזמננו מקומות לפני 3
שבועות אך היתרון במינוי הוא שתמיד ניתן לבטל ברגע האחרון וחצי
סולחים לך.
יושב בהצגה, מגיש COOL, רואה COOL, הכל מעט כהה, והרי לא יתכן
שבגלל סיבה וענין כל כך פעוט אני לא הולך להצגה! ושוב מחליט
לבטל.

היום השלישי
עבודה, כולם כבר יודעים שג'ורדי לא שחור והרי הבעייה האמיתית
היא הלילה!
את הראשון והשני כבר ביטלתי ונשאלת השאלה - מה עושים היום
בחתונה?
אני תמיד יכול לבקש מחברי הטובים לדחות את החתונה מעט או אולי
לבטלה כליל כהצעתי להם בחודשים האחרונים.
ישנה גם האפשרות להגיע, להיות COOL, להיראות COOL, להרגיש COOL
ושוב לשמוע 'Beem me up Scotty' ואולי אגיע, אוריד אותם, אקשור
אותם לכיס, אמשש את הדוד של הכלה, אסחט את הדודה של החתן, שוב
אוכל את הקישוטים כמו במסעדה - תהה מהומה והחתונה תבוטל?!

ס. מצא את המשקפים שלי, קופץ לאנטרפרייז ומשתגר לשער, המשקפיים
שם, ס. כבר לא.
נגמר הסיוט!!! ס. הציל את המצב.