[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בלה בולינה
/
ממעוף כל גיל

כשהיינו ילדים
נהגנו לשחק
באבא,
ואמא,
אני תמיד הייתי אמא.
האבא השתנה כל הזמן.
גם עכשיו,
אני,
אמא.
ואת,
את אמא
גם.




גדלנו,
אני נוהגת מידי פעם
להזכיר לך.
ואת,
(עם מעט דמעות בעינייך)
מסרבת להאמין.

תשחררי
(נסיכה יפה שלי)

בשבילי,
אני תמיד אהיה פיטר פן
ואת,
(לעולם תישארי)
טינקרבל שלי





מסרתי,
את לבי.
ארוז בסרט,
הפקדתיו בידיך.

אתגרי אותו
מעט
(תיזהרי, הוא שביר),

לטפי אותו,
הרבה
(לעולם לא ימאס לו)

אך לעולם
(לעולם)
אל תזניחי
אותו
(הוא כבר נזנח מספיק,
בעבר).





יום אחד,
כשנגדל,
נשב בצל עצי הקוקוס
עם כוס קולה ביד,
(שתינו יודעות כמה אני שונאת תפוזים)
את תשחקי בשערי
שכבר יאפיר
עד אז
(אני לא אצבע לנצח,
את יודעת)
ואני,
אשחזר כל רגע
שעברנו יחד,
אצטער,
(שבין נרצה או לא נרצה)
יום אחד,
כל זה יגמר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה סלוגן חייב
להיות מתוחכם?
למה רק
למתוחכמים
מותר?

גזענים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/11/07 22:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בלה בולינה

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה