שירה פרידמן / יחידים |
אותו הרגע,
לחשתי את שמך בחושך,
שאף אחד לא יראה
אותנו
לוחשים,
מתחבאים
תחת שמיכה.
בזמן שהלכנו לאיבוד
בשבילים רחוקים מהיום יום
בתוך כפות ידיים,
מנסים להביט הכי קרוב שאפשר
ומרגישים כשידיים אוהבות.
כל החלונות פרוצים,
הרוח עוטפת אותי
בחמימות של יחיד,
יחידה בתוך החדר
הפרוץ הזה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|