מכל חלון הוא נשמע אחרת והוא מכה בהם בשלל קולות. יחד, מכל
החלונות וגגות הפחים, כמו נגני תזמורת מאומנת, הוא יוצר לי
מנגינה.
ואני רוצה לשיר, ואני רוצה לרקוד.
כי טוב לי כמו שכך, כמו שעכשיו. טוב לי לא להתאמץ להיות כשהגשם
שוטף את הכל במוזיקה סוערת ורטובה.
לא צריך לעשות כלום ולא צריך - כי אין לאן למהר.
אף אחד לא מחכה לי שם, או פה, או ביקום אחר.
והגשם בינתיים נרגע מסערת מחולו ומטפטף בחלוני מלודיה עדינה.
ועלי שלכת נשטפים איתו באיטיות מרגעת,
כי לא צריך למהר.
ואני רוצה לשיר, ואני רוצה לרקוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.