מתחתיך מים עמוקים, ואתה עומד על צוק גבוה, מתכונן לקפיצה,
אתה מפנה את מבטך בפעם האחרונה, לראות אותה עומדת שם, חיוך
עגום אחרון וזהו, לוקח נשימה אחרונה ומסתכל עמוק אל תוך המים.
ואתה יודע שהקפיצה זה החלק הקל, והדבר האמיתי יתחיל רק כשתצלול
עמוק לתוך אותו חור כחול. ואז רק ישאר לך רק לקוות, שלא קפצת
לבד לתוך המים העמוקים.
והנה קפצת.
ובעודך באוויר אתה נזכר. נזכר בכל בפעמים בהם קפצת את
הקפיצה הזאת לבד, ואיך כל צלילה נהייתה קשה וקשה יותר, מכאיבה
יותר. הנשימות נעצרות ומפסיקות לרגע, ואז חוזרות וממלאות אותך
במחשבות כואבות. ובעודך מתקרב אל קו המים אתה מתחיל להתחרט,
הרגשות משתלטים עלייך, ואתה כבר מתקשה להבין איך שוב הסכמת
לעשות את זה, איך אחרי כל כך הרבה שנים פתאום אתה שוב שיקרת
לעצמך, שאתה מאמין לעוד אחת עם כמה מילים יפות. ועכשיו גם הרוח
נגדך, גורמת לך לשכוח למה בכלל קפצת ותחושת הבטחון שהייתה,
הלכה והתמוססה, והתחלפה בפחדים, מחשבות מתרוצצות האובדות להן
בתוכך, והשקרים ששיקרת לעצמך נצרבים עמוק, אתה לבד.
והנה צללת.
שקט. זה הדבר הראשון שאתה מרגיש, את אותו השקט האיטי
והרועם הזה חודר לתוך גופך המיוסר, וכל המחשבות נעלמות, המים
השותקים נכנסים לגופך שכבר נכנע לזרמים שעוטפים אותו. והנה
לאט-לאט מזדחל לו הפחד החשוך הזה שידעת שיבוא, הפחד לפקוח את
עיניך, רק כדי לגלות שהיא לא שם. אבל אתה עכשיו נמצא עמוק מדי
בתוך המים, שעכשיו נעשים רק יותר ויותר קרים, ואתה פוקח עיניים
כי אין ברירה, צריבה קלה. זה כואב פחות משזכרת, אבל זה רק עד
שאתה מבין, היא לא שם. אבל הפעם לא תתרומם בכניעה ליבשה, הפעם
החלטת לתת למים להכנס בתוך הסדקים בעורך, לחדור לנשמתך ולתת
לפחד לשקוע איתך בחלל האינסופי של המים העמוקים. ופתאום פגיעה
של זרימת המים מעיפה אותך לכיוון לא יודע, הופכת אותך לחסר
שליטה ועינייך כבר אינם נפתחות מכאב הצריבה. אתה מחפש את דרכך
בתוך האפלה אל השום המקום הזה, אל אותו מקום אליו אתה כה
משתוקק להגיע.
והנה נכנעת למים העמוקים.
ופתאום מגע, הרגשת מגע! מגע של אדם! ידיים קטנות מחפשות
בדיוק כמוך את דרכם בתוך המים העמוקים, ואתה מבין שגם הן
נצרבו, וגם הידיים התמימות הללו נפגעו אנושות, אבל אתה עדיין
פוחד, אתה פוחד שנתת לכאב להכנס עמוק מידי שאפילו שאתה יודע
שהיא שם לא תוכל לפתוח את עיניך, שכבר נשמתך התפרקה והתרסקה
ואין לך דרך להלחם במים, אבל פתאום, פתאום אתה יודע שהיא
מחייכת, עיניך עצומות, אבל אתה מרגיש את החיוך שלה עובר אל
תוכך, ומבין שהפעם אתה באמת לא לבד, שהיא כאן כדי לתמוך בך,
להציל אותך. ואתה פוקח עיניים והיא באמת שם, והיא מחייכת, ואתה
מחייך, ושניכם מצאתם זה את זה, ואתם זורמים זה אל זה, במים
עמוקים.
נובמבר 07 |
