במבט על נראה הדף ריק.
למעשה, זהו פיענוח מאוחר.
תחילה היה זה רק גוש בניינים,
כתם בטון מטושטש בלב כרך.
לאט התבהרה התמונה.
מצח, עיניים, אף.
פרקי אצבעותיו שלאו מכתיבה.
לא נתן דעתו עד אז
למטוסי האויב שהגיחו לפתע
ונעלמו כלעומת שבאו,
סוקרים את קליפתו האפלה
של רחם כבוי.
חשב שקראו מחשבותיו.
כה פחד באותם ימים.
לאחריהם לא כתב עוד.
אחר כך נדם.
לכאורה, תצלומי האוויר
לא עוררו כל דאגה.
דבר לא חרג מהקווים.
מעל הגגות הכהים
נחזתה בהם הלבנה צפה כעובר,
מוגנת, ללא מום.
השיר מעולם לא נולד.