כוציחמרביסה נולדנולדה כשהייתי צעיר,
צעיר רגשית.

היאהוא נולדו לאחר פרידה מהאקסית המיתולוגית.
(רק שהאקסית הנוכחית לא תקרא את זה)
ומכאן אתם יכולים להבין שיש אקסית חדשה.

אך משהו לא מסתדר. נפרדתי ממנה לפני 11 חודשים.
אז מה קרה?
איפה היו הרגשות? איפה היה רצון הביטוי על גבי הדף הדיגיטלי?

בטיפול.

טיפול של 11 חודשים במסע לחיפוש עצמי, שכלל שתי יבשות, 6
מדינות, הרבה שקט נפשי, חרדות, עצב, שמחה מגואלת בחיוך
אינסופי, לילות כוכבים אוסטרלים, רגעי סכנה מול חיות אוסטרליות
לא חביבות, נופים אלפינים עוצרי נשימה, חוסר אונים מול שפה
זרה, ללא יכולת לתקשר, שתיקה ארוכה, וידויים עצמיים. שיחות
טלפון קשות.

אני מקווה שהבנתם עם מי כבר יכולות להיות שיחות קשות.

עזבתי את דנה

ויצאתי לנשום.

עזבתי את הצבא, עזבתי את המשפחה, וגם לחברה לא היה מקום.

הקושי הגדול הוא, שלא היתה שום בעיה נראית לעין במערכת
היחסים.
אהבה, מגע, אינטימיות, אושר.

אך התחושה שלי, לא היתה שם.

ההרגשה של עצמי, לא ביקרה את נבכי ליבי.

נסעתי.

נסעתי בשביל לחוות,
מה שלא קרה עד אז,
נראה לי.

נסעתי בשביל להשתחרר ממערכות, ולשאול שאלות.

השתניתי?
בטוח.
רק שהדרך להבנה מה השתנה (הלילה הבא) היא כנראה פה.

מול מסך מחשב, שלצערי יותר נוח מהיומן (שגם אותו, החברה
הכינה)

התחלתי לכתוב את ה"סיפור הקצר הזה" (כפי שאנשי המערכת החליטו
לכנות) מתוך תחושת חוסר האונים של חזרה ארצה למציאות שונה
ב-361 מעלות מהמצב בו עזבתי. אבל כנראה רוצה אני לשתף אתכם
בתובנות ממסעי.

ואם תציצו במלל המקורי שרשמתי בדף יוצר שלי, לפני 4 שנים
לפחות, על משמעות השם כוציחמרביסה, הפלא ופלא, תובנה זו המילה
הרווחות בטקסט.

אם כן, תובנות אתחיל לרשום פה, שיהיה לי כר כתיבה ענוג למסע
כל-כך ארוך.