סיגל גלברט-שוחט / אז עכשיו ילדתי |
לצייר דמעה שובבה ופרפר ואגם של עצב שטבע.
ועכשיו אהובה לפייס את הזאב והכבשה הלבנה,
עכשיו חמדתי הטובה טפיחות של צחוק על שמש ורודה
ושפתיים בלי פסיק ונקודה, נמתחות, מתמכרות לתחושה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|