דורה ביאליק / שפתיים |
להעכיר את יופייה המוחלט.
כלום לא חדר אליה, זמן לא היה לה - רק רגעים,
נווה מדבר של הקלה,
איי שכחה מוצלים,
עצי קוקוס התגעגעו אליה
והיא משכה אותם מעלה ומטה לצלילי המפוחית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|