|
הגבעות הבוכיות
בואכה שיפולי ביתך
השבילים השבורים
הכואבים
הפקעות העקורות -
לעולם לא ישובו לפרוח
באשר זו שאהבה נפשי
והייתי תהילים לגופה
רחקה ממעוני
פרחים עטפתי גופה, גוועו
כצליל תוגת כינור
אומללות ואן-גוך
בכיין של כלות
ירח פגום
מטפטף דמים
שסע הבגידה זועק
דלתות מוטחות בפניה
מהמולת משתה מגורשת
איש לא יתור הנעל לרגלה
לא בחצות,לא עם שחר -
לעולם
על משכבי בלילות
עדיין שומע צעדיה
טופפים במדרגות העץ
סכינים בלבי
מת בקיץ, אבוד בחורף
זיכרונות כאש
כל כאביי זורמים אליה -
והים חסר. |
|
|
בפעם הראשונה זה
פשוט לא השפיע.
חשבתי שאני
צריכה להמשיך.
ניסיתי עוד
ועוד, עד שזה
התחיל לעבוד,
ואז המשכתי עד
שזה נהיה כיף,
ואז המשכתי עד
שהתחלתי להרוויח
כסף, ואז...
רגע אחד!
אף אחד לא אמר
שום דבר על
כסף!
מי כתב את הטקסט
המטופש הזה?? לא
מספיק שאני
מכורה, אני
צריכה גם לעבוד
פה בחינם?!
זה הסלוגן
האחרון שלי,
ותזכרו שאמרתי
את זה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.