בובה מגבס עם פרצוף שלי. מכסה אותה בטייפ. רוצח סדרתי מסדרה
בטייפ.
רושמת סתומה עם טוש מחיק מצפצף על סרט לבן סתומה.
סרטים לבנים מכסים את הגבס עד שלא רואים לבן.
שריטה בלבן של העין עושה צורות מטושטשות על המסך.
ילדה מכסה מומיה לבנה בגזירי מחברת שכתובים סתומה סתומה
ילדה מגבסת מראש ועד רגל.
מנשקת את המומיה על הפה והיא מנשקת אותי חזרה סרט אילם.
חורטת סתומה על תפוח ירוק יפה של מגריט, עוטפת בסיד ותוקעת
בפה יבש של בובה. בובה משמיעה לא קול
משהו כמו כדור גולף נגיד מקלקר, מטייל בין שדיים של בובה ויורד

יורד
יותר ונכנס מכוסה במכנס מכובס מגובס לכוס קאט
כתוב כגוף רדוף דף דפוקה
כתוב בלורד לא מחיק
דפוקה חרוט בתוך עיסת הנייר המדבקת
מתחככת בבובה ועושה בה כתובות, מתקעקעת בבובה ועושה בה, עד
שבובה כמעט מוציאה
אלם גונח
אלם מפרפר ורוצה
ממש מבקשת דפוקה דפוקה דפוקה בתוך המכנס המגובס
מוענק לך בזאת צלם מוענג לך בזאת אלם ואל תראי
ני ככה דפוקה דפוקה אל תראי אל תראי כולירע כולי
רעה אל תרעי
ואז בסוף הגבס מתגבש ונהפך קריסטלי כמו חול של חתול וקאט.