לוסט בארד / שם |
כאותו משורר הוזה למול ים,
אותו אחד ששואל את הכוכבים ומצפה לתשובה עלומה,
שבתי לכאן וליבי מנגן שפה זרה.
אני לא מבין, את שהיה ברור מאליו.
מבטי נעוץ באופק, מחשבותיי איתה, קרועות לרווחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|