|
ולחשוב שדאגתי לו,
שמשהו נורא קרה.
את מגוחכת!
פשוט מעוררת רחמים.
הוא פשוט לא רצה אותי.
שום דבר לא יעזור.
זה אולי קרה,
אבל זה לא יקרה.
כל פעם מחדש -
זה האחד!
הוא לא כמו כל השאר
ובסוף מסתבר
שאין שאר
וכולם אותו דבר.
היא אומרת לי
שכדאי לשחק
זה טוב בהתחלה
אבל אף אחד מעולם
לא לימד אותי את החוקים.
ואולי אני לא רוצה ללמוד.
כל מה שקרה
אמור לחשל אותי.
אבל אני רק
הולכת
ונחלשת. |
|
|
"פעם, לפני שנים
רבות. הסלוגנים
פרסמו את הבמה
ומשכו את העין.
היו אפילו כאלו
מצחיקים, או
מתוחכמים. ואז,
יום אחד. הגיע
אדם (שלא אנקוב
בשמו) שבגללו
הסלוגנים הפכו
לערמה של
שטויות. השטיות,
נכתבו בתחילה על
ידיו ולאחר מכן
אנשים מטופשים
(עם שמות
מטופשים לא
פחות) הצטרפו
אליו. וכך הפכו
הסלוגנים
לגיבובים שכולנו
מכירים ואוהבים
- הסוף."
צרצר מטופש מספר
לילדים בגן את
"אגדת
הסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.