פותח דלת ונשבר עמוקות.
בורח מעבר, מעבר לחלומות.
הוא מנסה ואולי הוא גם יצליח.
פותח דלת, הוא רוצה לנשום ומשתדל
שהזמן יחלוף ויחדל מלהיות כה מטריד.
פותח דלת, נאבד אל תוך עולמו
ומבטיח שיותר לא נשמע את שמו.

רוצה לעוף,
רוצה לנשום,
רוצה לראות הכול.
כן הוא ילד והוא לא מסוגל, בכלל.
פותח דלת ואומר שנגמר, שעבר,
וזה די מיותר.
פותח דלת ונאבד בתוך מילותיו.

פותח דלת,
יחד עם לבו וטוען שזה אמתי,
וכן שהוא לא הוזה.
אז הוא בטוח, שהוא מאושר ומעכשיו
משקיע כל חייו, להפוך את יומו לחדש
ככל האפשר.

פותח דלת,
והוא לא מודע.
אף אחד אותו לא מכיר,
הוא מסתובב תימהוני, לא מבין
שהוא לבד בעולם, לבד בין כולם,
כלוא בין כותלי הגורל,
מלא בדמעות שאולי מחר
אור יום, הוא יוכל לראות.

פותח דלת אל עבר המחר,
פותח דלת לברוח משדה הקרב.