New Stage - Go To Main Page


ואני כבר מכירה את ההרגשה הזאת,
אולי יותר מדי טוב.
אני יודעת מה בא עכשיו,
אני יודעת מה יבוא עוד מעט,
ומה יבוא אחר כך.
כמו רכבת שנוסעת,
כמו כדור שלג מתגלגל שאי אפשר לעצור.
תענוג מפוקפק לרגעים קצרים
שלעתים עדיף על חוסר תענוג כלל
ולאחריו סבל ארוך ומתמשך
שלעתים עדיף על האדישות הכללית האופפת.
כנראה שנגזר עליי לחיות כך,
להרגיש כך,
להתאהב כך,
לאהוב כך,
לא להיות נאהבת כך,
לסבול כך.
אולי אני מקוללת בכך לתמיד,
ולחשוב שזו אפילו לא אהבה.

ו"האני בעוד 30 שנה",
הוורקוהולית בעצמה,
אומרת שלא כדאי להיות טובים מדי במה שעושים
כי לא יסכימו לוותר עלייך.

וזה לא דבר רע ועצוב לכשעצמו,
זו אני שלוקחת את זה לאותו מקום
אותו מקום כואב והמופילי,
שמדמם כבר שנים,
וכנראה שידמם לעולם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/11/07 19:36
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קורל שטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה