יום ועוד יום ועוד יום עובר
ואיתם הזמן והשנים
ויש עוד כל כך הרבה דברים לספר
אנשים לא מבינים
ואתה, המלך בבר בתוך ארמון זכוכית
הכל שלך אבל מפחד לדרוך
רגל אחת מחוץ לדלת
והראש עמוק בחול
יום ועוד יום ועוד יום עובר
ואף אחד לא מבין
איך זה לא להיות בפנים אבל כן
ליד כולם אבל רחוק
צריח זכוכית מתנפץ
שברים שברים על הרצפה
צעקה אחת אחרונה ונואשת
ועדין אין דרך החוצה
יום ועוד יום ועוד יום עובר
והכל משתנה אבל נשאר אותו דבר
משנים פרצופים, משנים מקום
אבל לא משנים מזל
ארמון של זכוכית
וכתר קוצים
עיניים פקוחות, אף אחד לא רואה
ופשוט לא אכפת
יום ועוד יום ועוד יום עובר
ועדיין אין דרך החוצה.
קירות נשברו, יסודות נשרפו
אהבות התחלפו, עונות השתנו
רגשות התחזקו והגשם נחלש
ליצן חצר רוקד ריקוד עצוב
על לב שבור, אדם כאוב
אם אין לאן לברוח, אין לאן לצאת
אולי אני, אתה, אנחנו -
הכל כבר מת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.