איל עובדיה / חיי |
כמו קולך שנדם ולא שב עוד,
והלמות לבי אף היא לא תפר
אם לא היא, אז במה הם חיי?
וזה לא רק הקור שאופף את גופי
כמו ידך, שרפתה ונסוגה,
בנטוף דמעתי, הכיצד לא ארגיש,
ואם כך, אז במה הם חיי?
וזה לא רק הים, שרוגש עד ייאוש
כשערך המכה בפניי
ובכל נשימתי, גוועת נשמתי
ובכך תמים הם חיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|