זה לא אני שישן איתך בלילה
ולא אכסה אותך כשיהיה לך קר
כשתקומי בבוקר לא אותי תנשקי
הייתי שם פעם
אך זמני כבר עבר.
מה את יודעת על מלחמות אבודות
את יפה ומאושרת
ורואה הכל ורוד
ואם במקרה ניפגש ברחוב
תראי שאצלי נותר די
זמן לכאוב.
זה לא אני שמלטף את שיערך
ולא אנשק ברכות את הצוואר
כשתרגשי עד כאב לא בשמי תקראי
הייתי שם פעם
אך זמני כבר עבר
מה את יודעת על כאב ללא סוף
את קורנת כל כך
כשהוא אלייך קרוב
ואם רק עוד פעם תראי את פניי
תדעי שאחרייך
כלו כל קיציי
זו לא את, שאוחזת בירכי
אין אלה פנייך מונחות על הכר
כשאגמור לא אמשיך ללטף את שדייך
היית שם איתי
ואינך איתי כבר.
מה היא יודעת על מגע יד קרה
איך ברגע אחד
היא פתאום נמסה
כשליטפתי אותה ומחיתי דמעה
עיניה סיפרו לי,
שעודי בלבה. |
