|
נחכה לאוטובוס הבא
הוא יביא אתו דמעות
והגשם הקרוב
הוא יביא אתו תפילות
להתחלות חדשות
עומדות בשער, מחכות
בבית הקברות של המחשבות
שכחתי איך זה היה להיות אתך
בבית העלמין של מה שבפנים
הזיכרון שלך נשכח
נחכה ללילה הקרוב
הוא יביא אתו אורות
והבוקר אחריו
הוא יקהה את הזיכרונות
של תקוות ישנות
נופלות למטה, נמחקות
בבית הקברות של המחשבות
שכחתי איך זה היה להיות אתך
בבית העלמין של מה שבפנים
הזיכרון שלך נשכח
ואם העבר לא אמתי
אז את תוכלי להיות אתי
בין הדמעות בגשם לתפילות
אשאר עם הצלקות.
והכאב שלי, שלך
לעולם
נשכח |
|
|
בסוף המסלול של
היום השלישי
בטיול השנתי
הציע עמרם
המדריך שכולנו
נרד למעיין, שמה
מאחורי חניות
האוטובוסים.
כל שכבת יא'
היתה ממש ממש
שמחה.
שלכם באהבה,
מעיין.
עוד חוויות
מרגשות בטיול
שנתי יבואו
בהמשך
(בפעם הבאה נספר
על החדרת
המצלמות למקלחות
של הבנות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.