חני אברג'ל / לצעוק לשתוק |
לפעמים צועק בקול גדול
על מה שנשאר לחיות
איך שרציתי לגדול...
ואתה שמח בוכה
כל יום מת וחי מהלך
ונופל נופל נופל
עד הנפילה הבאה.
והידיים שלך
מכסות את העיניים
שנלמד להתמצא
בפגמים הארורים שלנו
בפגמים הארורים שלנו
הרי אנחנו פגם.
חלק ישן, חלוד
אפילו שקנו אותנו רק אתמול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|