אסנת אינציגר-אלון / הידיים |
אם כל חי ברעד
החיים ובעומסם.
קשובות ומתבוננות
באדם עמל מסיר
עולו טרם ייגע
האור בנפשו.
רגישות הן ומלטפות
הוויה ייחודית לבריאתה,
עת יקום מאיר
בוקרו, מפיץ שירתו
לחלל.
מבשרות מגע של אהבה,
אינסוף רקיעי תקווה ממשמשים
ונוגעים
בחמלת האדם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|