כשהפסקתי לנחש מה המניעים שלך להיות איתי, התחלתי לתהות מה
המניעים שלי.
אהבה היא לא סיבה, היא תירוץ.
היא עטיפה מקושטת לחפץ דמיוני.
כבר תקופה ארוכה מדי אנחנו מעבירים את מעט הזמן שלנו גב אל גב.
העיניים עצומות - שלי אל עבר הקיר, ושלך אל עבר החלון. מאבדים
תחושה באצבעות, מתעטפים בשמיכה דקה שלא מחפה על הרוח החיפאית.

אני מנסה לבודד אותך מהמשוואה הזו, ולשם שינוי להעמיד אותי
במרכז, להפסיק להרשים אותך ולהתחיל לרצות אותי.
הביטחון שלי מעולם לא הצמיח שורשים בעצמו.
לצערי, הוא צמח מטפס על עמודים חלודים, והוא נובל עוד לפני
שמגיע לשיא פריחתו.
הלוואי והיתה לי דרך לכבוש את הגינה הזו, ולקרוא לה שלי.