על צמרת העץ יושבת ציפור
מתנדנד לו ענף ברוח
מצייצת בגיל לעולם הגדול
ואתה מתעורר קצת נפוח
קרן שמש קטנה מדגדגת כל עין
מנערת אותך בזהירות
הציפור על העץ מצייצת כפליים
אך אתה מחבק את הפוך
שוב ושוב מתכסה בשמיכה החמה
נושק לחלום ונרדם
הציפור מצמרת העץ נעלמה
אך אותה לא תשכח מן הסתם
אם תמשיך לזלזל
שוב ושוב בכבודה
להתעלם, כשהיא מצייצת
עם בוקר השכם
בצאתך לעבודה
תתבשם בניחוח לשלשת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.