(שני ילדים בני 14 הולכים ברחוב רואים איש צעיר בעל חזות
מזרחית בלבוש אזרחי ונשק. הצעיר נמצא ב"פריז" בזמן ששני הילדים
מסתובבים סביבו)
זה שיודע: אתה רואה אותו שם?
זה ששואל: נו...
זה שיודע: הוא מסתערב, בטוח.
זה ששואל: מסתעמה?
זה שיודע: מסתערב, אלה שהולכים בשטחים מחופשים לערבים ואז
ברגע... בום!
זה ששואל: איך אתה יודע?
זה שיודע: תסתכל על הנשק, זה M-4, פלטופ עם מארס.
זה ששואל: מה זה אומר?
זה שיודע: נשק כזה עם כוונת כזו יש רק ללוחמים ביחידות
מובחרות.
זה ששואל: באמת?
זה שיודע: ברור, אני מתערב איתך שהוא הרג הרבה מאוד ערבים.
זה ששואל: אבל רגע...
זה שיודע: מה?
זה ששואל: אבל לא כל לוחם ביחידה מובחרת הוא מסתערב, איך אתה
יודע?
זה שיודע: תסתכל על השילוב הזה, הזקן והכאפייה שמבצבצת מתחת
לחולצה. אין דרך לפספס את זה שהאיש מבלה את השירות שלו בלדבר
ערבית ולהרוג ערבים.
זה ששואל: תוכיח לי.
זה שיודע: בוא נשאל אותו, תראה שצדקתי.
(ניגשים אל המסתערב)
זה שיודע: (בהיסוס ביישני) תגיד... זה מארס, נכון?
מסתערב: (יוצא מהפריז, מופתע מעצם הפנייה) אה...
זה שיודע: הכוונת שעל הפלטופ שלך זו מארס, נכון?
מסתערב: אה, כן. זו מארס.
זה שיודע: בטח הרגת איתה הרבה ערבים...
מסתערב: לא.
זה ששואל: (לזה שיודע, מאוכזב) מה? הוא לא הרג הרבה ערבים?
זה שיודע: לא עם הכוונת, היא רק ליתר ביטחון. אלה הורגים רק עם
סכיני מטבח שהם מחביאים בתחתונים. (למסתערב) תגיד, אם את כל
הערבים שאתה הורג הרגת עם סכין למה אתה בכלל צריך פלטופ עם
מארס?
מסתערב: הנשק הזה נועד להגן. אף ערבי לא נהרג ממנו.
זה שיודע:  אז מי נהרג? על מה הוא ירה?
מסתערב: אתה רוצה לדעת למה הנשק?
זה שיודע: אני יודע.
מסתערב: (מתחמם) אתה רוצה לדעת באמת למה הנשק?
זה שיודע: (בהתלהבות) אני רוצה! את מי אתה הורג עם הנשק שלך?
מסתערב: (במבטא ערבי) יהודים כמוכם! (מוציא את הכאפייה, מכניס
מחסנית וטוען את נשקו) אללה אכבר!
(זה שיודע וזה ששואל מרימים ידיים בבעתה)
מסתערב: ילדים יהודים, כובשים נולדתם ורוצחים תמותו. אללה
אכבר!
זה שיודע: (בוכה, לזה ששואל) אני מצטער, לא ידעתי שהוא ערבי.
מסתערב: (מוריד את הנשק, במבטא עברי לחלוטין) אני לא.
זה ששואל: לא? אז מה אתה?
מסתערב: אני מסתערב.
זה שיודע: (מחייך מאושר) אז צדקתי!
מסתערב: לא! טעית בגדול, לא הבנת כלום.
זה שיודע: הבנתי הכל - הפלטופ, המארס, הזקן. בכלל, לא באמת
נבהלתי. לאיזה ערבי יהיה פלטופ? היה לי ברור שאתה עושה הצגה.
מסתערב: לא עשיתי הצגה, התכוונתי לכל מילה.
זה ששואל: אני לא מבין.
מסתערב: אני גאה להיות לוחם ומודה לאלוהים על כך שלא יריתי
מעולם. לא שלא אירה אם אצטרך, אבל לא אירה אם לא אצטרך.
זה ששואל: תמיד צריך, לא?
מסתערב: לא. אתה שתמיד יודע הכל, איך הרגשת כשכיוונתי עליך את
הנשק?
זה שיודע: לא יודע...
זה ששואל: אני פחדתי ממש.
מסתערב: למה?
זה ששואל:  פחדתי שתהרוג אותי. פחדתי למות.
מסתערב: זה בדיוק העניין. הפחד מהנורא ביותר שיושב בתוך הראש,
לא מרפה וגורם לך לרצות להיות חזק כדי לא להיות קורבן ולהאמין
שאי שם יש איזה גיבור שיציל אותך ממוות. אז הנה, אני הגיבור
שלך. אני שחי את הפחד הזה ויום יום עוצר שומר ומתאפק מלהרוג
כדי לא להשתגע כמו רוב החברים שלי.
זה ששואל: אני לא מבין כלום חוץ מזה שפחדתי למות כי איימת עליי
עם הרובה שלך...
מסתערב: ששנייה לפני זה כל-כך הערצת. רק כשהייתי חמאסניק שאיים
להרוג אתכם הבנתם לרגע את המשמעות של הנשק שאני מחזיק (הולך).
זה ששואל: ראית איזה איש מוזר?
זה שיודע: נו, נדפק לו המוח. זה ידוע שכשהורגים כל כך הרבה
ערבים אתה פתאום שוכח את המציאות ונהיה ערבי בעצמך.
זה ששואל: כן, אבל ראית איזה כוונת מגניבה?