יש רגעים בחיים שגורמים לך להרגיש במרכז של הכל, ובו זמנית,
גורמים לך להרגיש הכי בודד שהיית בחיים. אתה עומד בנקודה
אפורה, ומסביבך הכל צבעוני. הכל זז, הכל משתנה, כאילו נקלעת
למרכז קרוסלה ענקית שטסה במהירות אדירה, כל-כך מהר שאתה לא
מספיק להבין. וזה בכלל לא משנה, הרי אתה לא חלק מזה. אתה מרוחק
משם אלפי קילומטרים.
היית נותן הכל כדי שהמילים שלך יהיו משמעותיות. כדי שאנשים
ייעזרו בעצות שלך, יכירו בקיום שלך. כדי שתוכל להיות חלק
מהחיים שלהם, ולא רק להיפך. כדי שתוכל לדעת שאתה משנה משהו,
שגם לך קורים דברים, שגם אתה גורם לדברים לקרות.
יש רגעים בחיים שגורמים לך להרגיש כאילו נתקעת בזמן. כאילו אתה
עומד לבד באמצע אוטוסטראדה ענקית, ולא זז. ומסביבך, הימים
עוברים והשעות מתחלפות, אבל הם לא מביאים איתם שום שינוי. ואתה
גם יודע שאין למה לחכות, כי מה כבר יכול לקרות לך, בעצם?
יש רגעים בחיים שגורמים לך לרצות שייקרה לך משהו רע. לא משהו
נוראי, אתה לא באמת רוצה לסבול. אבל שיקרה לך משהו שונה. משהו
יוצא דופן, קרע בדף האפור של החיים שלך. הרי גם ככה לא כתוב
בעמוד הזה שום דבר חשוב.
ואתה רק רוצה להיות חלק ממשהו יוצא מהכלל, לא דבר רגיל שקורה
לכולם. ואולי אז, סוף-סוף ישימו לב אליך, ותהפוך לחלק מהכל.
ואולי אז, יבחינו סוף-סוף שאתה שם. |