חייתי בעולם משל עצמי, עולם אחר.
הרגשתי מוגנת, שמישהו תמיד עלי שומר.
כרגע, עולמי מתהפך בקברו מצד לצד,
כרגע העולם שונה, כבר לא אותו אחד.
העולם שלי עכשיו, בלעדיך.
נטול רגשות, כלום לא כואב, בלעדיך.
ללא אהבה או שנאה -  כלפיך.
בלי קנאה, לא הולכת בעקבותיך.
היית כל עולמי, וחיש לפתע חלפת.
ועדיין תוהה האם אותי באמת אהבת?
שום דבר לא מגשר על הפערים.
כלום לא מזעזע אותי מבפנים
ושוב פתאום רוצה, אותך, אליך, איתך.
כלום לא עוזר להעביר את ההרגשה.
כמה שניסיתי כלום לא החליפה.
וכמו שאומר המשפט הידוע:
"את מקומה של אהבה גדולה
תתפוס רק אהבה גדולה אחרת"
אך אצלי כל פעם שמתקרבת כך היא הולכת...