מוזר לכתוב לך,
שנים שלא דברנו, למען האמת 6 שנים, ואני עדיין חושבת עלייך,
לא ככה, פשוט נזכרת עם חיוך כשאני קוראת את כל מה שכתבתי.
לפעמים אני מתגעגעת.
לתמימות שהייתה לנו אז, לקרבה, לאמת הכל כך פשוטה.
מעניין אם אתה נזכר לפעמים, מי אתה היום? איפה אתה נמצא?
אני עדיין יכולה לראות את החיוך שלך, את הרגעים בינינו חולפים
ברצף של תמונות מול עיניי.
כמעט מרגישה את החום והמתח,
כמעט יכולה להרגיש את מגע ידיך הרכות.

כבר שנים שאני כבר לא מאוהבת, אוהבת, או מחכה לך.
פשוט פתאום נורא רציתי לכתוב, אז כתבתי לך...