עכשיו, הוסרה הקללה
ואפשר כבר לשמוח
ולהראות הקלה,
להעלות חיוך קטן וזהיר
ולצעוק לשמיים: "יש!!!"

עכשיו, כשהוסרה הקללה
ואפשר כבר לשמוח
ולהראות אמונה אמיתית
בגורל, או באלוהים
(כל אחד במה שלו מתאים).

עכשיו, כשהוסרה הקללה
ואפשר להתמקד בהעלאת
המורל לי ולכל בנות המשפחה,
אפשר להתפנות לדברים החשובים באמת:
לחיים עצמם, לסחוט כל רגע של אושר,
לאהוב כל רגע של צחוק וחיוך,
לשבת ולדבר עד שעה מאוחרת.
לא כי כואב מבפנים,
אלא כי שמח וכיף כך לשבת,
לדבר על כל מיני דברים
שבכלל לא קשורים לזה או לזה.
לדון בדברים אחרים
ולהנות, אבל באמת,
מהחיים.