אם עוברים ברחוב לא שמים לב לחנות. חנות קטנה שלא יזיק לה
שיפוץ נרחב, שיכניס לה רוח חדשה למפרשים ואיזה מתיחת פנים
לקירות ולמדפים המתפרקים.
לקח לה זמן להיכנס לחנות והיא התחבטה עם עצמה הרבה עד שנכנסה,
בוחנת את החנות. איש מוזר ישב על כיסא משרדי מרופט והסתכל
בספר, היא יכלה לשמוע אותו ממלמל משהו על כסף, זורק קללה
עסיסית מדי פעם לפעם. מסביבו היו מדפים צפופים, עמוסים קלסרים
כשכמה דפים סוררים הציצו מהם.
"אמ... יש לי סוף לא ממש רע ולא ממש טוב, אף אחד לא מקבל את מה
שהוא רוצה אבל כולם מסכימים שהוא נכון".
"סוף מעניין, יכול להיות שימושי לפעמים. אני אתן לך סוף חדש
בהנחה בגלל המכירה."
"אני חשבתי יותר על התחלה חדשה".
"את יודעת מה אומרים, כל סוף הוא התחלה חדשה!" אמר המוכר בקול
משועשע וצחק בקול.
"אני עדיין רוצה התחלה חדשה", אמרה בקוצר רוח.
"אפשר לסדר את זה, רק תחתמי פה, וגם על הדף הזה. הנה עותק מכל
אחד, דף אחד לסוף ודף אחד להתחלה".
היא לקחה את העט וקשקשה חתימה. היא זרקה כסף על הדלפק ויצאה עם
התחלה חדשה ביד.