בוהה בהר בהיר של רהב ומכה בי יהב
רעב לראווה, תאווה לבעירה
פרשי שריפה של חשק מחשלים בי חשמל למחץ
אני חש מילת אמת מול תום מות היום
מהיות מול מאות תמונות תאומות -
כמה מעט אמת טעמתי עד-כה!
הכיצד אדע עד כמה נידון אני לנוד ולנדוד
נדן מזומן מחכה לחרב הזמן
בוחר לבהות בתבל ולחכות לחיתוך החכמה
של חרב הכוח שאין בו בחירה, רק בדרך הכוח
בתוכו מה החכמה? כתובתו בחירה בתוכו דרכי
בחרבה בגיא צלמוות לא אירא
אראה אל תומי הלץ אגב בריחה
עד כמה ומי שמך לאדון גשמיך
משיג להישגך ומשיג מסיג לגבולותיך, ומיהו אדונך?
יתד אוהלך או דת אליך
או אותו ההוא של לך-לך אותו אתה מקלקל בלקלוקיך על אלוקיך
אראה אל תומי הלץ אגב בריחה
בגיא צלמוות לא אירא אך עד כמה
יכה בי הנדן בו אני נידון להכות את אותי את מילתי מלידתי
דרך דתי, די לי, עד דלת מותי?
אם דלת דתי בלידתי די לי בדמי-דמי אברח ממה שלא בבחירתי
אם דלת דתי ביתד אדמתי די לי
במות אדם מדמי-עמי אדמה היא לא אדון לאדם
די לי מדם
רק אם דלת דתי בדלות-תודעתי אדע תודה
ותהודה לאדון הוד ואודה לכוח החכמה
שבתוכה בחירה שתכרה דרכי בחרבה
גם בגיא צלמוות לא אירא
ומול הר הרהב הבהיר
אמצא באמצעות המציאות
אמת תאומה של אדון ואדמה דם ודממה ומהות הומה
יכה בי יהב תכול בי התהייה והבהייה רעב ליראה
ראיה תכולה כולה תכלת תוחלת
"כלי לכל ראייתי לתואריי
ואהי ויהי ואהי אור
ואקרב לבוקר ואברא בערב
בשמו אחד.