את עצובה לך בתוך בועה קטנה
מתבוננת בדפנות בהחלטיות, מנסה לנפצן עם מבטך העדין
צוחקת בקול רם, שלא משתווה לרף ההמון
אך את לא חלק מהם - לא,
את מתבוננת למטה עם עדנה לימיך, אני לשמאלך.

אני נראית לך קטנה ויפה, לא מוכנה עוד
ואת טועה, אין מוכנה ממני,
אני המוכנה מכולן.

מחאי לי כפיים, האיצי בי, גרמי לי לא להפסיק לעולם,
ואני כמתנה אתן את ראשי, לבי, מיני.

אתן לך כנפיים, אחתוך ידייך,
ארים ראשך, אוריד מבטך,
אשב בחיקך ואתפלל לשלומך.

שתינו מול עולם גדול, כל אחת וכלייה,
לי עט, לך קול,
לי עצב, לך עצב.
אני מתבוננת בך עם חיוך וגאה במה שנהיית,
מתגעגעת לימים יפים יותר שלא
היינו
אני
ואת.