|
מרחוק הכל שקט כאילו אין שם אף אחד
השאון רק מתקרב לאט שאני לא אדע
את היית לי עוגן איתן של ספינה גדולה
שנטרפת במצולות אל תוך כוס של אפלה
בין כתלים שמתקלפים, ספרו לי רק את כל מה
שראיתם בשנים תמונות קרועות של משפחה
כשקול עוד מהדהד, נובר בין ההריסות
וכשמשהו מיילל, אני בוחר לא לראות
את החור בלב אני לא הצלחתי כבר שנים לסגור
אז מליתי חופן חול, מרגיש עכשיו כל יכול.
מנותק מרגש זר, אני לא מוצא נחמה.
ובפנים זה נעצר, הכל חסר תקנה.
מרחוק הכל שקט כאילו אין שם אף אחד
הרצון להתרחק לדעת שאני מוכן. |
|
|
זה היה בוקר
רגיל, השמש
ליטפה את החלון
וזרקה אור לתוך
המשרד האפל שלי,
התעוררתי על
השולחן עם ריר
שנזל על המקלדת,
קמתי וחילצתי
עצמות,
ניגשתי לחלון,
פתחתי אותו...
ואז זה היכה
בי!
יאשה, עבד פעם
במגדלי התאומים,
בקטע מיצירתו
האחרונה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.