עולם כמעט שקוף
וכיצד אדע ש
אולי לא נפלו חרסים
על גבי, בהתפוררותם.
עולם כמעט גשום
ואולי זאת רק אני ש
ניסיתי ללכת בין הטיפות
לא לומר נואש נוכח
שברירותו של הזמן.
שעות יחפות, צמאות למים
הרוחות שוב נרעדות בבדידותם
ואני זאת שחזרתי ולעולם לעולם
לא אשוב ריקם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.