ישבתי בלילה ככל הלילות, מצ'וטטת באינטרנט אחר חיה אינטלגנטית,
שותפה לתיסכולים לשטויות של החיים. מקווה למצוא את האחר שישלים
אותי. הצ'אט היה מלא בחיות, הן פשוט חיות, לא בני אדם. קראתי
את הלך הרוח בחדר הכללי, חיפשתי שותף לשיחה, דיברתי עם אייל
ואורן, עידן ושאר מיני גברים שאת מטרתם בחלל הבנתי בשאלה
השלישית.
איך את נראית? שאלה מטומטמת. מה תרצה לשמוע? רזה? כוסית על?
שמנה עם פלולה? בת השכן? הרי כל מה שמעניין אותך זה שאני ברת
דפיקה ובשעה הקרובה. אבל בזה אתה לא מוכן להודות - אז אתה תראה
שאתה החיה בהתגלמותה, ואתה חושב שאתה בן אדם רציני, מתכנן
להיות סטודנט למנהל עסקים...
ואז התחלתי שיחה (אני אופטימית), השיחה היתה מושכת, וכיסתה
המון נושאים בזרימה טבעית ללא כיוונים וללא הנחייה רשמית או
הפסקות מעיקות.
השיחה הפכה כחולה ואני מרגישה את ההתרגשות, את החרמנות ואת כל
הריגושים מטפסים לכדי חיוך אחד ענק על פרצופי. הרגשתי צמרמורות
בצווארי, בשדי, בבטני, בכל הגוף. עברנו לשוחח בטלפון, הקול היה
מקסים, רך מלטף, מעניק, נוגע כל כך נעים שלא רציתי שתיגמר
השיחה. שוחחנו על עבודה חברים לימודים ושאר מיני הסחות דיעה
ותוך כדי שיחה אני מרגישה את הזין שלו בתוכי. אני מרגישה את
העובי את המגע את הקצב, הכל אני מרגישה ואני לבד בבית...
חשבתי שזה יהיה ביזיון אם אני לא אדע אם חלמתי או שמא אולי
הרגשתי נכון.
הוא התקשר למחרת וקבענו להיפגש בתחנת אוטובוס על הגשר באמצע
כביש 4.
אני תמיד מקדימה והגעתי רבע שעה לפני הזמן, חושבת על מה יהיה,
על מה נדבר, איך יעבור הערב, איזה גבולות יש לי, מה אני רוצה?
מכונית נעצרה לפני שלי והוא יצא מהאוטו. לא שאלתי למראהו
וכשראיתי אותו, הוא נראה לי חמוד למראה. שיער שחור מתולתל,
עיניים כהות, אור הפנס לא בדיוק היה לטובתי.
יצאתי ממכוניתי והושטתי את ידי לשלום, הוא לחץ את ידי ואמר
שהוא לא מסכים, אחרי כל השיחות אתמול צריכים להתחבק, זה מצא חן
בעיני. הוא עטף אותי בידיו, הרגשתי מוגנת, ומצומררת מהתרגשות
והנאה. נשמתי אותו, היה לו ריח נקי ללא אפטרשייב קטלני, ואז
הרגשתי את אפו על צווארי, הוא הריח אותו ונשק לו ברכות
וחושניות ששכחתי איך הן מרגישות. לאחר החיבוק המנושק, הוא נשק
על שפתיי, שפתיו היו רכות כל כך, ואני הרגשתי נמסה. בלב בועט
חזרתי למכוניתי ונסעתי אחריו לחוף הים שהיה בקרבת מקום. היו שם
עוד כ 5 מכוניות (ידעתי שבתוך כולן יש זוגות עסוקים), ישבנו על
האבנים שחסמו גישה של מכוניות לחוף, שתינו קולה (אני הבאתי),
יחד עם הכוסות הכי מכוערות שהיו לי בבית. אחרי ישיבה על אבנים,
חשופים לרוח החורפית, החלטנו לשבת על החול ושהאבנים יגנו עלינו
מפני הרוח. הוא התקרב ונשק לי בשנית  לגבי היו האבנים והוא
מחבק מלטף מנגן על גופי ונהניתי. זכרתי שאני סקרנית לגבי איברו
הזקור ושכבנו, הוא אחז את ראשי, לא נתן לא להתבולל בחול ואני
הרגשתי שזו מחווה מדהימה, הבנתי שאיכפת לו, שהוא לא בא סתם
לזיין ולזרוק וזה הוסיף לצמרמורת ולריגושים.
התפשטנו, בחוף הים, ליד האבנים תחת כיפת השמיים, היה מדהים,
הוא הרגיש כל כך מוכר, לא טעיתי, הרגשתי נכון. זה היה כל כך
נעים, מטרף, מענג, מצמרר שאין לי מילים.