|
ניצוצות הבנה בשממת חיינו
כמו מעינות מדומים לצמא במדבר
מכסים את הארץ מתחת רגלנו
מסיתים מבטנו
ממה שנגזר |
|
|
"....כמה שניות
לפני שנפחה
נשמתה חשבה על
כל הטעויות
שעשתה במשך חייה
ואז חשבה כמה
טפשי מצדה לחשוב
על כך ברגעיה
האחרונים..."
מתוך הספר
שמעולם לא
כתבתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.