הרחובות ריקים, ואין חיוכים
אני שוב כותב ללא תקווה
שאולי תבואי, ולא תפחדי להגיד
אני פה לצידך
שוב נופל צולל
אחרי זמנים בהם הזכרון היה המום
ניצוץ בגוף דליק
ואת מולי
עומד על הירח
ומשתגע איך אני חושב עלייך
אומרת במיליון דרכים
אני הולכת רחוק ממך
מסמרים במקום זר פרחים
ואני לא מבין למה אין לי מנוחה
שהדרך ללילות שלווים תמיד מוכתמת
במילות פרידה
עומד על הירח...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.