מיכל תותי / סליחה מראש |
חודרות כמחטים, חודרות אל בשרי החשוף
אוכלות את טרפי ומצרות, מתנצלות
כמו שאתה ביקשת - סליחה מראש.
בטני מתהפכת נשמתי כלואה,
ממתינה לגרדום לשחרורה.
ועכשיו היא אצלך - לא שלך,
מבקשת להפר שניות ולתת לך תענוג קצוב.
גופי נרעד מצמרמורות -
החותכות את הפסיעות שהותרת בקרבי,
מוחקות אותך מתוכי.
נשמתי נושבת ומנסה להעלים ראיות,
עדויות לדקות מכאיבות.
ואתה - ביקשת סליחה מראש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|