שירה גלעדי / שברי זכרונות |
ובבואתי האדמונית
מתנועעת
משברים-משברים
טיפה
שזולגת מהכפית
יוצרת התאבכות.
חבק אותי חזק-חזק
וסחט את הדמעות ממני.
כמה פעמים זכינו לראות את הזריחה
מהמכונית שלך
או מבית הקפה ההוא
אשר שימשו לנו תאי וידוי?
קשה לי עם אהבות עצובות.
הן עובדות רק בספרים.
רצון להניח את הראש על כתפך
בהצגה
התחלף
עם פחד תהומי
מניעור מנומס.
אתה לא מבין,
שטוב לי להיות בלתי מושגת?
אולי אבוא יום אחד
לבקש עוד חיבוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|