עוד בהיותי ילדה קטנה,
נהגתי תמיד לחלום על האביר והסוס החום
שיאחוז הוא בידי ויעלני על סוסו
ויחדיו נצא
אל עבר העולם החדש.

שנים חלפו...
ואני גדלתי לעלמה צעירה
והחלום נשאר בגדר חלום
ואות מהאביר
לא נשמע או נראה בשום מקום.

ואז, בבוקר קייצי שטוף שמש,
אתה הגחת,
אתה לא היית אביר... אלא קצין היית,
את לא דהרת על שום סוס חום...
אלא נהגת על פיאט ברווה כסופה

אך מה שכן אחזת בידי
ויחדיו יצאנו אל עבר העולם החדש
שאיש מאיתנו לא הכיר לפני,
עולם שבו
אהבתנו
נתונה זה לזו...