מונף אל על בידי אבי הטומאה
פיו מלא רפש חיוכו זוהמה
כסות ערוותו היא פני האומה
הנה כבודנו מוטל בתוך ארון
הבנים לא ישובו לעולם
עווננו נרצה בקורבנות
ושבו גופות לגבולם
הנה כבודנו מוטל בתוך ארון
ופחדנו נגלה בעשן
שעולה וחונק הגרון
עטוף דגל כחול לבן
אל מלא רחמים וקדיש
טקס השפלה לכבודנו
מעפר מי יקים
מאשפות מי ירים
אם לא נרים את עצמנו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|