לבסוף,
כשתתעייפו מלהביט
בבובת השעווה
השוכבת בצלם בנכם,
תעבירו דרכי פתיל ארוך -
בין התחת שלי
לבין חור שנפער בקודקוד פדחתי,
כשנפל ממנה הבורג.
אחר כך תרימו אותי ברכות
ותניחו בתוך תיבת הזכוכית
שבניתם בכור-מצבתי.
והנה, בהתחכך הגפרור בשולי קופסתו,
כחתול בידיה של המאדאם טוסו,
אני אדלק, אזדקף
ואחבוש להבה לראשי.
אהיה לכם נר זיכרון אנושי,
לזכר ימיי הבריאים, ימים של
אש בעצמותיי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.