עכשיו כשעזבת את המזח, אני
רכנתי פנים לעבר גבולות הנמל
ידעתי אותך מתרחקת משם,
כשמבט לאחור הופנה אל מולי ולים
כעבור לפחות שבוע ימים,
כשאני משוטט מחפש לי דרך מוצא
הים מתחיל לחקור, מביט בעיניי,
משתתף ובוכה, סוחף טיפותיו מתחתיי
כי כשאת לא נשארת,
דמעתי, הרגשתי נורא
וכשאת לא נשארת,
הים בכה לו גם
וחיכיתי בלי לזוז,
שעות על פני שעות
וכשהגיעה הגאות
טבעתי בדמעות
שמעתי לפתע שיר די מוכר,
מתנגן בראשי עתיק ישן נושן
מתמלא זיכרונות, נהיה מעודן,
כשהגלים הגדולים התרסקו בשלווה על החוף
ממש באותו הרגע הזה,
חשבתי כאב דמיינתי בהכחשה
עוד מעט מסתיים וזה כבר נגמר,
אולי שמתי לב אלייך, אני מאושר,
ושרתי לך
כי כשאת לא נשארת,
דמעתי, הרגשתי נורא
וכשאת לא נשארת,
הים בכה לו גם
וחיכיתי בלי לזוז,
שעות על פני שעות
וכשהגיעה הגאות
טבעתי בדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.