שיר שנכתב דיי בסתמיות, והוא אפילו חביב מבחינתי, הקלטתי מין
סקיצה שכזו.... לא לקחתי את זה ברצינות מדיי... לאחרונה אני
כזה :)
אשמח כמובן לשמוע מה דעתכם.


ארוכים הלילות מיום הלילות שעזבת
עצובים השירים שנכתבים עליך
וקרירות הרוחות שנושבות על פני
החיוך התחלף בין עצבות כזו..

נזכר וחושב שאהבתי תמיד
כשהיית סתם צוחקת בלי סיבה
צוחקת בקול ובלי להגיד
ועכשיו רק רוצה לשכוח

וזה תמיד אותו אקורד
וזה תמיד אותו דבר
לא חשובות כבר המילים
כשהלב הוא זה ששר

וברגעים הכי קשים
אני זה שנשבר
זה לא יהיה אותו דבר
בלעדיך

בכל יום שעובר אני מעט מתגבר
ואומר לעצמי שהמשכתי
כשמגיע החורף מסרב להתכרבל
ומצידי אחכה עד הקיץ..

נזכר וחושב רק מה להגיד
ואיך להגיד "את חסרה לי"
כל כך הרבה זמן שהיה לנו טוב
ועכשיו רק רוצה לשכוח...

וזה תמיד אותו אקורד...

ובימים כמו היום כותב שירי אהבה ליום חול
ואת נעלמת בין מילים
דוהה עם הזמן
עם הצלילים