|
בזבזתי את זמנך
בחוסר חריצות ובדיכאון
אולי מחר יבוא יום חדש
וייתכן שזה סתם קיטש מתקתק
בכל מקרה, זה לא כל כך חשוב
כי יש פה איזה משהו שמיילל
מין זיכרון קדום וגולמי
שצף על פני השטח
מין סוג של מתח.
את מחייכת ומדברת איתי על
תפקיד ראשי שקיבלתי באיזה מחזה
אני נשכב על המדרכה הרטובה
אחרי הגשמים האפלוליים
שלווה מעורפלת ודוקרת נופלת עליי
כעוד דבר שעליי לסחוב כעת
אני עוצם את עיניי ואת;
ממשיכה לדבר. |
|
|
בכל פעם שאני
מהרהר בכך
שמיכלי היא בעצם
ילד חרמן בן 15,
אני תוהה אם
באמת יש לו אחות
בשם שירה
אביב והתהויות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.