|
חפון את אבניי
הן חלקות ונעימות
קרירות שלי
תיתן לך מנוח
הרי כל כך אמרנו.
עכשיו אתן לך מאבניי
הדוממות
לא אלקק לעיניך
בשרי החרוך.
הן שלך.
כל הלובן.
קח אותן,
מחה את
רמציך
הטבע אותן באקווריום
קר וחשוך
התבונן בי -
צונחת לקרקעית
נימפה אבודה
לא אצמח עוד רגליים.
חברותיי
יכסו אותי בעשב ים
וינשקו את שפתיי
בטיפות רכות
לרכך את נשימתי.
אצלול לך מוסיקה דוממת
בקתרוס
גלי שיערי יזהיבו נעימה
ריתמית
סרט אילם
זה סופי
ואלה אבניי. |
|
|
"היא אמרה לי:
תראה, החיים די
יפים"
אז צעקתי אליה:
תשתקי, עכשיו
אני רואה
פלורנטין, פרה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.