שיר למומיה אבו ג'מאל

כעת
מוכה וכלוא
אתה יודע
טוב יותר
שאין לך סיכוי

כעת
מדוכא ותלוי
אתה תובע
עוד יותר
ואין לך סיכוי

כעת
כמו אתמול
כמו מחר
עוד יותר
צווחות ואנחות
ואין לך כיסוי

שיר לאליס פול (ממר ווילסון)

את יכולה להוריד את היד
גם את שמלתך
הפסיקי עם כל זה מיד
הפשילי - או שיוכחד קולך

את יכולה לתבוע זכות
את יכולה לחכות לה, עד מחר
הפסיקי, לטובתך, זו רוח שטות,
ואני שתוי, הפשילי, לא מאוחר.

שיר לא' (מהקצב האוהב)

הלא ידעת
אני ידוע בזה כבר שנים
הלא ידעת
ידעה אשתי, ידעו גם הבנים
הלא ידעת?

הלא ידעת
הכוח הרשמי לא מרגש
הלא ידעת
החזיות הרקומות, הן מקור האש
הלא ידעת?

הלא ידעת
אני תאב ומכובה וערמומי
הלא ידעת
שקר בשרך הנא, ידאג לחימומי
הלא ידעת?

הלא ידעת

שיר לה' (כי טוב)

אלוהי
אתה מוקיון
עשית הכול
והפכת ללץ

אלוהי
אתה ילדון
שיקרת בכל
והפכת לעץ

אלוהי
אתה
ולא אחר
אתה
וסנה בוער
אתה
וילד אחר
שנעקד ומת
במקום אייל נוחר
אתה
ואני

כשמשורר טוב מת

כשאחד מהגדולים
נופח ובורח
כשהמילים שלו
מסוות לו את הריח
נדחף קדימה אחד - אחר
בינוני גוהר - קשקשן מבתר
שמוכן להתפשר
על טיב החשיבה
על העצמה של השירה
הוא נמנע ממריבה
ומתקבל בדהירה
אין לו עניין בשום תגרה
וכשאחד גדול כזה, מומת,
כשאלוהים נוקם מעט
את נקמתו במשוררים
כשאלוהים עושה שרירים
ולוקח אחד
כשהולך כזה אחד
להקת נשרים בשמיים הכחול
מכינה את עצמה מגופו לזלול
וכל משורר גדול שמת
מביא אחריו
להקת נבלות וריח לוהט
של מה?