|
ובעת ההיא היו המאורות הגדולים
שורים על כל מרחבי ארץ
הים זהר מתוך תכלת גליו
את בצר מימיו הזכים.
תהלוכות הדגים הגדולות
עטרו את קווי החוף
נשקו לרגלי הבריות
אחזו בנפשם הפריכה.
ריגושים של שחר הילדות
כבוהק סנפירים רטוב
מכסיף אלי הכרה חרישית
האהבה רטטה בין השמשות.
הנפילים שבבני האדם
היו לזקנים הדורי כבוד
וכוח לבם היה למשל
על פני עיניי התמימות. |
|
|
אתה יכול להשבע
שראית את יצירתך
בקוביות
הצהובות
מבלי שתהיה
מסומנת כהמלצת
העורך ?...
פנטום הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.