שנהב אלמוג / בועה |
כל הזמן שואל עד מתי
ואני יושבת מולך נבוכה
לא יודעת מה לומר לך
ביקורת שלא נגמרת
ואני רוצה את השקט
לא להכאיב לך יותר
ללכת למקום אחר
בסוף אני תמיד נשארת
כשאתה בוכה אני נשברת
מדוע האהבה כל כך קשה
לפעמים אני שונאת אותה
כבר לא זוכרת את הפעם האחרונה
רק את ההתחלה הקסומה
אולי לא צריך לנסות יותר מדי
אולי עדיף לוותר ודי
אתה אומר לי הישארי איתי
עינייך כבר לא מזהות אותי
נאחז בעבר ובמה שהיה
ואני חוזרת אל אותה הבועה
בסוף אני תמיד נשארת
כשאתה בוכה אני נשברת
מדוע האהבה כל כך קשה
לפעמים אני שונאת אותה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|