|
כלווייתנים בים החשכה
נוהמים את שירתן כוכבי המרום
צריבה אטית מכה בחושיי
מסמרות רוח הזמן הסחרחר.
להט המאכלת רושפת עולמות לצורה
מטה את היקום על ציריו הרבים
אני מתפתל לתוך הארה
ההכרה נושמת חרישית.
מתוך תבניות הדעת
עולים הסדקים הכבירים
בכוחם לזלוג אל מעטפת המציאות
להפיג את הרעד באשליה.
העיניים נמסות בארובותיהן
לגלים סגולים של אהבה
אני נסחף בזרם הנהר הגדול
לחופים שלב אדם לא חווה. |
|
|
אני מתאר לעצמי
שהיה מאוד קשה
לחיות בגטו, בלי
כדורגל כל שבת.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.