העיר הזו נושמת אנשים
היא שואפת אותם עמוק לריאות
ובהבל פיה מנשימה את הרוחות
בקרבנו, מעלינו.
לעיתים, משב רוח של כפור
מצמרר, מעורר את העור
ובאוזן עוברת לחישה לא נשמעת
בשפה ציורית לא נודעת
אך ברורה היא ללב
וידועה לדורות, כבר שנים מקשיבות לה
כל הנשמות
ואילו סערות היא מחוללת
עיר בלי ים וכך כך מעורבלת
שולחת אדוות במרחב ובזמן
שלוות, של פיוס
מתרחבות בעולם
ורק נפשו התשושה של אדם
רוקמת פירוד, צמאת נקמה
דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה
מפצירים שנניח לאבנים במקומן
שנדמום אך לרגע ונספוג מחומן
ובשעת בין ערביים תצבע כולה אור
והכל בתנועה חולמנית יעצור
יפייפיה ערה שבוחרת ללחום

ירושלם - שלם או שלום?
היית, או נשארת לחלום?